Animals, "חיות" - ניתוח אלבום

קישור לפלייליסט מתורגם של האלבום ביוטיוב

Animals, “חיות", הוא אלבום האולפן העשירי של פינק פלויד (1977).
זהו אלבום קונספט, את כל הטקסטים כתב רוג'ר ווטרס והלחנים כולם שלו, או שנכתבו בשיתוף פעולה עם דיוויד גילמור.
ניתן למצוא הקבלות רבות בין תכני האלבום לספר "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול, בעיקר בבחירה בחיות כמשל לטיפוסי בני אדם ולעיסוק הברור במבנה החברה, אך השוני העיקרי הוא שבעוד שהספר מבקר את הקומוניזם, האלבום של פינק פלויד מבקר את החברה הקפיטליסטית.
ווטרס מתעסק במבנה החברה ומחלק את האנשים לשלושה טיפוסים אותם הוא מאפיין באלגוריה לבעלי חיים - כלבים, חזירים וכבשים.

כלבים: האדם המשול לכלב הוא אכזר, חד וחסר אמפתיה מכל סוג לזולתו. הוא יחפש נקודות תורפה אצל כל אדם כך שיוכל לנצל אותו או להתקדם על חשבונו. הוא חסר מצפון ובמודע יערים על קורבנותיו ויבגוד בהם.
לא בכדי אדם נהיה כזה - ווטרס מתאר בבית האחרון של השיר את התנאים בהם גדל "כלב" כזה - בסביבה קשוחה ומנוכרת, הוא סופג אלימות, אילוף אכזרי ובידוד.
ווטרס מצייר תמונה קשה של המחיר שחיי בדידות ואכזריות כאלה גובים - הרוע המצטבר אצל האדם מומשל לאבן כבדה שמושכת ומטביעה אותו. הוא נשאר בודד, כובד המעשים הרעים שלו מכריע אותו עד לחולי פיזי ומוות.
חזירים: החזירים הם אלגוריה לאנשים הנמצאים בעמדות מפתח בחברה, משפיעים על קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר, בעלי ההון, פוליטיקאים, אנשי ציבור. והכל לטובת אג'נדות אישיות שייטיבו עימם. טובת החברה ובריאותה, חופש הביטוי והמידע נרמסים תחת רעיונות שמרניים ותאוות בצע.
בבית הראשון מתואר אדם שאפשר לראות כחזיר קפיטליסט, הוא כולו שקוע בתאוות בצע.
בשיר הזה מתייחס ווטרס ישירות לשתי נשים בריטיות - בבית השני הוא כותב אל מרגרט תאצ'ר (כך הודה בראיון). הוא אינו מבקר אותה באופן ספציפי על אירועים או התבטאויות כאלה או אחרים, אלא אך מטיח בה עלבונות ומגחיך את דמותה.
בבית השלישי יש התייחסות מפורשת אל מארי ווייטהאוס - פעילה בריטית שמרנית שהקימה תנועה חברתית-פוליטית שמטרתה היתה לחזק את הצנזורה ו"לנקות" את אמצעי התקשורת מאלימות ומין. ווטרס תופס את זה כאקט אלים שנועד להשתיק את הרחוב ולהשליט איפוק תקשורתי.
כבשים: האנשים החיים בתחתית החברה, אלה שגורלם אינו בידיהם והם כלי שרת בידי החזקים, המבוססים והאכזריים מהם. הם מתוארים כעדר המובל לשחיטה, תמימים, אינם רואים את הסכנה העומדת מולם עד שמאוחר מדי עבורם, והם מגלים שהם עומדים לפני מוות בבית המטבחיים.
במרכז השיר קטע הקראה מעוות ע"י אפקט קולי, שמתחיל כמו מזמור כ"ג בספר תהילים, אך הטקסט מקבל טיפול ומכוון למסלול שבמהלכו הכבשים הנשחטות קמות על אויבהן ויוצאות למסע נקמה.
בסיומו של השיר היוצרות מתהפכות - הכלבים נרצחו ע"י הכבשים והן עצמן הפכו לסכנה.


זהו אלבום בועט שעטוף באריזה רכה - שיר אחד שחולק לשניים, אחד בתחילת האלבום ואחד חותם אותו - בו ווטרס מציע סוג של תקווה לחיים חברתיים בריאים שמבוססים על אמון ודאגה, על אכפתיות אנושית חמה.

יותר מבאלבומים קודמים של פינק פלויד, וכסימן מבשר לקו שיאפיין את הכתיבה המאוחרת יותר של ווטרס, תוכן השירים הוא ביקורתי, מחאתי, זועם, בוטה לפעמים, אחיד מאוד וממוקד מבחינת המסרים.
מבחינה מוסיקלית האלבום מאופיין בסאונד מגובש, תפקידי גיטרה בולטים ואקסנטריים, שימוש מסיבי ויצירתי באפקטים וצלילי אווירה. רוב השירים ארוכים מאוד ומעבר לטקסט נותנים הרבה מקום למוסיקה אווירתית.